פלדמן נ' ישר ניר שיווק ומכירות בע"מ

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת כב' הרשם אוחיון מיום 11.7.11, במסגרתה הורה על העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל אביב.

2.בהתאם להחלטתי, הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב ולא נערך דיון בעל פה.

טענות המערער

3.החוזה בין הצדדים הינו חוזה אחיד, כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1983. תניית השיפוט, הקובעת סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט בתל אביב הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד, כהגדרתה בסע' 3 לחוק, לאור החזקות הקבועות בסע' 4 לחוק.

4.החלטתו של הרשם, לפיה יש להעביר את מקום השיפוט לתל אביב, שכן במדינתנו המרחקים אינם גדולים ואין חשיבות רבה למקום השיפוט, מתעלמת מהתיקון לחוק החוזים האחידים, שקובע חזקה כי תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט הינו תנאי מקפח.

5.נטל הראיה לסתור את החזקה מוטל על על הספק, קרי המשיבה, שלא הרימה אותו.

6.הקשר היחיד לבית משפט השלום בתל אביב הוא היות מקום מושבה של ב"כ המשיבה, שכן הצדדים והעדים מטעמם הינם מצפון הארץ.

טענות המשיבה

7.סמכות השיפוט הייחודית הקבועה בהסכם בין הצדדים היא לבית המשפט המוסמך בתל אביב. המערער חתם על ההסכם וידע על הוראה זו.

8.תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת מפורשות כי מקום בו קיימת תניית שיפוט בהסכם, תוגש התובענה לבית המשפט המוסמך שהוסכם עליו.

9.תניית השיפוט שבהסכם אינה תניה מקפחת.

10.סמכותו של בית המשפט לשנות או לבטל תנאי מקפח קבועה בסע' 19 לחוק. על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בנסיבות הספציפיות של הסכסוך.

11.בהקשר זה "סוג הלקוח" מהווה את אותן "נסיבות אחרות" שברקע החוזה, בהן יש להתחשב בבחינת השאלה אם תנאי מסוים הוא מקפח או לא. הפסיקה והספרות הבחינו לאורך השנים בין "לקוח צרכני" לבין "לקוח מסחרי". הצרכן הרגיל אינו יכול להשתוות לספק, מבחינת ידע ונסיון ולעיתים גם מבחינת מעמד כלכלי וכושר מיקוח, ולכן בדיקתם של חוזים צרכניים היתה קפדנית יותר וקנה המידה לקיפוח היה מחמיר יותר. לעומת זאת, לקוח מסחרי, אף אם אינו שווה במעמד לספק, הרי שהינו ער יותר מלקוח צרכני לסיכונים המוטלים עליו בחוזה.

12.המערער הינו לקוח מסחרי, עו"ד, הבקיא בענייני חוזים וראה לנגד עיניו את תנית השיפוט. בענייננו מדובר בהתקשרות עסקית טהורה. משמדובר במקרה של לקוח מסחרי, ראוי שבית המשפט לא יפעיל את אותם סטנדרטים המחמירים שנקבעו להגנת לקוחות צרכניים קלאסיים.

לפיכך, אין המדובר בתנאי מקפח ותנית השיפוט בעינה עומדת.

13.חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 אינו חל על המקרה, לאור ההגדרה בסע' 1 לחוק, שמדבר על עסק שנרכש לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. ההגדרה אינה חלה על סוג הלקוחות המתקשרים עם המשיבה.

14.תיקון סע' 4(9) לחוק החוזים האחידים בא לקבוע חזקת קיפוח, המעבירה את הנטל למשיבה להוכיח כי אין מדובר בתנאי מקפח. המשיבה מקבלת כי קמה ועומדת למערער חזקת הקיפוח אך לשיטתה אין מדובר בתנאי מקפח. הפסיקה קבעה כי לא כל אי נוחות הנגרמת לבעלי דין מצדיקה העברת הדיון מהמחוז עליו הסכימו הצדדים למחוז אחר. על המערער להראות נסיבות אחרות המצדיקות העברת הדיון ממקום השיפוט המוסכם בחוזה ההתקשרות.

15.בעידן של התקדמות טכנולוגית מואצת ובתנאי התחבורה, קשה לדבר במושגים של אי נוחות בשל נסיעה נדרשת בין שתי ערים.

16.בפס"ד בעניין מפעל הפיס אימץ בית המשפט את מבחן "ההרתעה מפני מימוש זכויות". המבחן מחייב פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית. עוד נקבע כי קשה, ברגיל, להעלות על הדעת מצב בו מקום התדיינות כלשהו בישראל ירתיע אדם מפני הגשת תביעה.